ללומדינו, שותפינו, חברינו ולכל רשימת תפוצתינו באשר הם שם…

בתורה אין שמות לחודשים אלא רק מספרים: בחודש הראשון, בחודש השני, השביעי וכו'. רק חודש אחד נקרא בשם: "חודש האביב". איך שומרים את חודש האביב? ע"פ התורה עושים בו פסח. "שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלקיך כי בחדש האביב הוציאך ה' אלוקיך ממצרים לילה" [דברים ט"ז א'].

חז"ל, שכידוע, סידרו לוח שנה משולב בין השמש והירח, פירשו, ששמירת חודש האביב משמעה שינוי הלוח כך שחודש האביב (ניסן) יצא באביב ולכן מעברים את השנים בחודש אדר.

אבל אנחנו רוצים להציע עוד אפשרויות לשמירה על האביב שמגיע בכל שנה (ותודה לאל על כך…), איך אפשר לשמור אותו או עליו? לאביב כמטאפורה יש משמעויות רבות, רובן ככולן סביב התחדשות, פריחה ואור. אז אולי צריך לשמר את מטאפורת האביב חודש שלם? האם ניתן לשמור יותר מחודש את האביב? האם אפשר לחיות באביב? (או כפשרה בתל אביב?)

אנחנו ברוח חדשה לוקחים עמנו חלק מהאביב לכל השנה, מתוך תקווה שיהיה אביב שברוח, לנו, ליהדות ולמדינת ישראל כולה. מי שהיטיב לבטא את האביב המתחדש בטבע וביהדות על שלל היבטיו הוא, כמובן, ביאליק, שהאביב מככב ברבים משיריו ואנחנו בחרנו להביא כאן את שירו גבעולי אשתקד.

ביאליק לוקח את האביב על כל הבטחותיו ומוסיף את אזהרותיו. לחדש אבל לא לשכוח את הקיים, לא להיחפז  ב"קיצוץ בנטיעות" ולהיזהר על הדורות הבאים שאפילו לא ידעו שהם מבעירים ענפים שחיו פעם, נזמרו בלהט החידוש ומובלים לשריפה. כמובן שצריך להיזהר, אך גם חובה לעשות זאת כי "כָּכָה יִשְׂגֶּה הַפַּרְדֵּס הַיּוֹנֵק וּמֵינִיק וָחַי בְּכָל-רִבֲבוֹת שְׁבָטָיו".

אנחנו מאחלים לכולם שנצליח להחיות ולגדל את הפרדס, לשמור אותו באביב חודש ואחר כך עוד כמה חודשים, שנה, כמה שנים ואפילו כל החיים…  חג אביב וחג חירות וחג פסח שמח. שנפרח, נתחדש, נתמלא ונשגה.

מאיתנו אנשי רוח חדשה.

–

גִּבְעוֹלֵי אֶשְׁתַּקֵּד

עוֹד עַל-קִירוֹת לְבָבֵךְ מִתְרַפְּקִים וּתְלוּיִם גִּבְעוֹלִים

שֶׁל שׁוֹשַׁנֵּי אֶשְׁתַּקֵּד –

חֶמְדַּת נַפְשִׁי! רְאִי: בֵּין עֲרוּגוֹת הַגָּן וְאִילָנָיו

אָבִיב חָדָשׁ מְרַקֵּד.

וּכְבָר עוֹבֵר הַמַּעְדֵּר, הִנָּעֵץ וְעַפֵּר בֶּעָפָר,

וַעֲרוּגָה, עֲרוּגָה תֵעָדֵר;

לֹא יַעֲבֹר הָאָבִיב – וּפְרָחִים חֲדָשִׁים יְשַׂגְשְׂגוּ,

אַף-יְטַפְּסוּ בִּסְרִיגֵי הַגָּדֵר.

וּמֵאִילָן לְאִילָן כְּבָר קוֹפְצָה מַזְמֵרַת הַגַּנָּן

וּמְקַצֶּצֶת בִּנְטִיעוֹת;

חֶמְדַּת נַפְשִׁי! הַנּוֹבְלוֹת יְלַחֲכוּ עָפָר

וְתִחְיֶינָה הַבְּרִיאוֹת.

הֲשׁוֹמַעַת אַתְּ רֵיחַ שַׁרְבִיטִים חֲדָשִׁים וִירֹקִים

בָּא עִם רֵיחַ הַנָּטָף?

כָּכָה יִשְׂגֶּה הַפַּרְדֵּס הַיּוֹנֵק וּמֵינִיק וָחַי

בְּכָל-רִבֲבוֹת שְׁבָטָיו.

לִפְנוֹת עֶרֶב – וּבָאָה הַיַּלְדָּה הַתַּמָּה, הַיָּפָה,

בַּת הַגַּנָּן, לְלַקֵּט

אֶת-כָּל-מַפַּל מַזְּמֵרָה – וְהָיוּ בַלַּיְלָה לִבְעֵרָה

כֹּל גִּבְעוֹלֵי אֶשְׁתַּקֵּד